למה אנחנו “מענים” את מזגני האמבטיה שלנו (לפני שהם מגיעים אליכם)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, והטמפרטורה משתנה מטמפרטורה קרה מאוד לטמפרטורה גבוהה מאוד בתוך עשר דקות בלבד.
אפשר פשוט לקוות שמזגני האינפרא-אדום העמידים למים יעמדו בעומס. אבל זו לא הדרך שלנו. במקום זאת, אנחנו מבצעים עליהם “מבחני הזדקנות בתנאי לחות”. בעצם, אנחנו מנסים לגרום להם להתקלקל כבר לאחר מספר שבועות, כדי שהם לא יתקלקלו בבית שלכם לאחר מספר שנים.
המאבק נגד הלחות
העניין עם הלחות הוא שהיא תמיד מנסה לחדור פנימה. אם האטימה של צינור הקוורץ אינה מושלמת, או שהחותכים אינם במקום הנכון, אדי המים יכולים לחדור למעגלים החשמליים. כשזה קורה, המגעים בין החלקים מתחילים להחליד, וכך נוצר מעגל קצר.
אנחנו שומים את המזגנים בתנאי חום ולחות גבוהים, כדי לגרום להם להתקלקל מהר יותר. אם האטימה עלולה להיפגע, אנחנו רוצים שזה יקרה במעבדה שלנו, ולא בתקרה של הלקוח שלכם.
בדיקת “השחיקה”
אנחנו משקיעים הרבה זמן בבדיקת המקומות בהם הרכיבים החשמליים נמצאים במגע עם המעטפת של המזגן. למה? כי החומרים מתרחבים כשהם חמים ומתכווצים כשהם קרים.
הלחץ התמידי גורם לעייפות של האטימות והחותכים. אנחנו מחפשים סימני שחיקה – כמו עיוות של הפלסטיק – או סימנים שהאטימה כבר לא תקינה. מזגן עשוי לעבור בהצלחה את מבחן האדים הזמני, אבל זה לא אומר שהוא יעמוד בתנאי הלחות היומיומיים במשך שישה חודשים. מבחני ההזדקנות האלו מגלים את הפגמים הנסתרים.
האיזון העדין
זה נשמע פשוט: צריך רק לאטום את המזגן היטב, נכון? לא בדיוק.
אם נעשה את המזגן אטום לחלוטין כדי שהמים לא יחדרו, החלקים הפנימיים לא יוכלו לנשום. הם יתחממו יותר ויותר, והרכיבים החשמליים יישרפו.
זו מלחמה בין שמירה על המים בחוץ לבין אפשרות לאפשר לחום לצאת החוצה. אנחנו ממשיכים לשנות את עיצוב המעטפת ולבדוק את הנתונים, עד שאנחנו מגיעים לנקודה האידאלית. כך, המזגן יישאר יבש מבפנים, מבלי להתחמם יותר מדי.